לטפס לטפס להתמודד
ללכת לטפס בערב אחרי יום שלם ולהמשיך להתאמן ולסיים ב-23:00 בלילה זה קשה. לקום במיוחד לריצה מוקדם בבוקר זה הרבה פעמים לשאול את עצמי:
"למה לעזאזל אני עושה את זה לעצמי?"
וגם אחרי שכבר יצאתי לרוץ וההתחלה קשה קשה קשה, אני עדיין חושבת לעצמי למה???
לא יודעת למה זה נראה לאחרים שאצלי זה קל או שיש לי יותר זמן מצרפת לכם את תלונותיי ואימוניי מהסטוריז הלוואי וזה היה כך! אפילו את הפוסט הזה כתבתי בהפסקה של רבע שעה בין אימונים אישיים
תמיד יש מיליון דברים לעשות
יש לי מיליון סיבות למה לא עכשיו. לא יודעת איך אצלכם, לי ממש קל למצוא אותן. אבל כשמתחילים, עושים ובמיוחדכשמסיימים ומרגישים את השינוי פיזית ורגשית אין לזה תחליף! רק אם נצא מאזור הנוחות ונשנה, רק אז נקבל התקדמות ושינוי.
איך עושים את זה?
לקבל החלטה - אני רוצה!
לקבוע מטרה ולומר אותה למישהו בקול
לקבוע עם מישהו
לקבוע עם מאמנ/ת
להירשם לקבוצה
לקנות בגדי ספורט חדשים
מכינים תיק/בגדים מראש
מכינים פלייליסט שגורם לנו לזוז
מצמידים אימון לסיום/התחלת שעת העבודה.
ומה עושים כשקשה?
כשקשה להחליט שעושים משהו אפילו קצת
שקשה שמים טיימר של 10 דק' בלבד וקדימה!
כשקשה רושמים 4 תרגילים בלבד, 10 חזרות ויאללה
כשקשה סופרים חזרות לאחור, מקל על הראש.
בתמונה 📸 נתפסתי בסבל של כאבי אמות
ומתיחה במהלך אימון סיבולת בטיפוס.
